המאמרים שלנו בנושא "חברו הטוב של האדם"

כלב וחתול יחד- האם השילוב עובד?

רוני שטיינברג

כנראה שאין תשובה חד-משמעית לכך. יש כלבים שיתחברו יותר לחתולים, ויש כאלה שפחות.. ויש כאלה שיצליחו לחיות איתם פשוט ב"דו-קיום" ללא מריבות אך גם ללא אהבה גדולה מדיי. כמובן שיש גם לשקול ולהתייחס לאופי החתול, להתנהגותו, ולקבלתו את הכלב. כול צד במשוואה הזאת הוא חשוב למערכת היחסים העתידית להיבנות בין החתול לכלב.

ההשקפה המקובלת כי חתולים וכלבים לא יכולים לחיות יחד היא פשוט לא נכונה ומוטעית.. עם זאת, ישנם כלבים שמסוכן להשאירם ליד חתול, אך מדובר במקרים נדירים. לרוב, אין שום מניעה להפגיש ביניהם ולתת להם לחיות תחת קורת גג משותפת. לפעמים אף יכולה להיווצר חברות אמיצה ומעניינת ביניהם, שיכולנו לפספס אם היינו מקשיבים לפחדים בנוגע לתקשורת ביניהם.

האופי של שני המינים הללו הוא כמובן שונה מאוד. שפת הגוף שלהם שונה, ההתנהגות שלהם שונה, והכול כמובן מתחיל מהאבות הקדמונים. בשונה מאבותיהם הזאבים של הכלבים, שהיו חיות חברתיות לחלוטין הצדות את הטרף כלהקה, החתולים משתייכים לאבותיהם האריות/הטיגריסים/הנמרים (וכדומה), משפחה שונה בתכלית מהכלביים, בה חבריה נחשבים לבודדים ועצמאיים, וככאלה הצדים את טרפם בעצמם ולמענם בלבד.

בגלל האופי השונה הזה, רבים חושבים כי כלב וחתול לא יוכלו לחיות יחד, הם פשוט לא יבינו אחד את השני משום ששפת הגוף שלהם לפעמים הפוכה לחלוטין (לדוג' כלב שמקשקש בזנב הוא שמח לעומת חתול מקשקש- עצבני). אך יש כאן ראייה מעט פסימית וחששנית, משום שיש דברים רבים שדומים בקרב חיות המחמד הללו, ויש להתמקד בעיקר בהם.

ראשית כול, החתולים והכלבים הקטנים- בינוניים, די דומים במבנה גופם, ומתאימים פיזית האחד לשני. אך חשוב מכך, כלבים מכול הסוגים, וחתולים בכול הגילאים, משתמשים בסימנים אוניברסאליים כדי לתקשר. הם יכולים להשתמש בסימנים ויזואליים, ריחות, שמיעה, התבוננות- וכך ללמוד האחד על התנהגותו של האחר, ולהתאים את עצמם אליו, עד כמה שאפשר.

לסיום, למרות שזה מעט לא מקובל, קצת שונה, וקצת קשה, אם יש לכם כלב חברותי שתרצו להכיר לו חבר חתולי (או להיפך- להכיר כלב חדש לחתול ביתי), כדאי לכם לקחת את ה"סיכון" ולנסות להפגיש בין שני המינים הכול-כך דומים וכול-כך שונים באותו הזמן. בתהליך למידה הדדי שניהם ייהנו בסופו של דבר ממפגש זה.